הבית הוא כאן ועכשיו
שיעור 3 מתוך 5 · מתמקדים בעמדה ב'
הארץ היא הבית שלנו בגלל ההיסטוריה.
אלפי שנים של זיכרון, תפילה, סיפורים ומורשת מחברים אותנו למקום הזה.
הארץ היא הבית שלנו בגלל החיים כאן.
המשפחה, החברים, השכונה, השפה והאחריות שלנו זה לזה — הם שהופכים אותה לבית.
מה נעשה היום?
כל שיעור בנוי אותו דבר. זה הסדר:
- 1פתיחה — עוגן אישי (10 דק')
- 2גוף השיעור — מקור + משימה בזוגות (25 דק')
- 3סיכום — כתיבה קצרה משלי (10 דק')
שלושה דברים
3 דברים שמרגישים לי "בית" בארץ.
לא רעיונות גדולים — דברים ממש קטנים: נוף, שפה, טעם, חבר, שכונה, מוזיקה, ריח, מקום.
הבית שנמצא בחושים
מאזינים וקוראים יחד את "שלום לך ארץ נהדרת" (מילים: אילן גולדהירש) — מהמקור שהמורה הביא/ה.
שייכות שנמדדת במעשה
עמוס עוז כתב על היחס לנוף ולסביבה כאן — לא כאל נכס היסטורי, אלא כאל בית שמתחזקים.
תמיר היימן, מלחמת לבנון השנייה: סיפור על אחריות הדדית ועל מה שאנשים עושים אחד בשביל השני ברגע אמת.
מה משותף לשני הסיפורים? בשניהם השייכות נמדדת במעשה, לא בזיכרון.
מפת הבית שלנו
קבוצות של 3. כל קבוצה בונה "מפת בית" קטנה:
- 1בוחרים מקום אחד אמיתי בסביבה שלנו שמרגיש בית.
- 2כותבים שתי סיבות למה — בלי להזכיר היסטוריה.
- 3כותבים מעשה אחד שאנחנו יכולים לעשות כדי לשמור עליו.
איפה אני על הסקאלה?
שאלה 3: איזו עמדה קרובה יותר ללבכם?
הארץ היא הבית שלנו בגלל ההיסטוריה.
אלפי שנים של זיכרון, תפילה, סיפורים ומורשת מחברים אותנו למקום הזה.
הארץ היא הבית שלנו בגלל החיים כאן.
המשפחה, החברים, השכונה, השפה והאחריות שלנו זה לזה — הם שהופכים אותה לבית.
סמנו את עצמכם על הסקאלה בדף העבודה — ואפשר גם באמצע. אין תשובה נכונה.
מכתב לעצמי
"המשמעות שלי כאן" — מכתב קצר לעצמי.
בשיעור הבא: הדילמה הגדולה — פרשת אוגנדה.