מהו בית ומהו זיכרון?
שיעור 1 מתוך 5 · 45 דקות (עם מודולים להרחבה)
הארץ היא הבית שלנו בגלל ההיסטוריה.
אלפי שנים של זיכרון, תפילה, סיפורים ומורשת מחברים אותנו למקום הזה.
הארץ היא הבית שלנו בגלל החיים כאן.
המשפחה, החברים, השכונה, השפה והאחריות שלנו זה לזה — הם שהופכים אותה לבית.
מה נעשה היום?
כל שיעור בנוי אותו דבר. זה הסדר:
- 1פתיחה — עוגן אישי (10 דק')
- 2גוף השיעור — מקור + משימה בזוגות (25 דק')
- 3סיכום — כתיבה קצרה משלי (10 דק')
לאן אנחנו הולכים
בסוף השיעור אדע להסביר: מה הופך מקום ל"בית" בשבילי — ומה מחבר אותי לארץ.
תרגיל "עוגן"
בחרו דבר אחד שהופך מקום ל"בית" בשבילכם:
חדר, רחוב, מרפסת
משהו שלא הייתי זורק
אוכל, עונה, בישול
מפגש שקורה תמיד
המשימה: להשלים בדף העבודה משפט אחד — "מקום הופך לבית בשבילי כש…"
➕ מודול אופציונלי · סבב קולי
סבב מהיר במליאה: כל תלמיד אומר מילה אחת בלבד מהמשפט שכתב. מי שמעדיף — מרים את הכרטיסייה במקום לדבר.
מה השיר אומר?
נאזין לשיר "כאן" / עוזי חיטמן ונקרא את המילים יחד מהמקור שהמורה הביא/ה.
ציידי המילים
עובדים בזוגות עם דף העבודה. שלושה צעדים:
- 1לאתר מילים שמדברות על העבר וההיסטוריה — הצד הכחול.
- 2לאתר מילים שמדברות על ההווה — משפחה, חברים, יומיום — הצד הכתום.
- 3לענות על שאלה אחת: האם הדובר אוהב את הארץ בגלל מה שהיה או בגלל מה שיש?
בכל שביל המשימה מנוסחת קצת אחרת — פעלו לפי ההנחיה שכתובה בדף שלכם.
לוח הקיר של הכיתה
מקימים לוח קיר כיתתי בשתי עמודות:
הארץ היא הבית שלנו בגלל ההיסטוריה.
אלפי שנים של זיכרון, תפילה, סיפורים ומורשת מחברים אותנו למקום הזה.
הארץ היא הבית שלנו בגלל החיים כאן.
המשפחה, החברים, השכונה, השפה והאחריות שלנו זה לזה — הם שהופכים אותה לבית.
כל זוג מדביק פתק אחד בעמודה שבחר. אפשר גם פתק ש"יושב על הגבול" — בין השתיים.
הזיכרון שלי
כתיבה אישית קצרה: "זיכרון ישראלי שלי"
בחרו פתיח אחד והמשיכו 3–4 שורות:
- "אני זוכר/ת רגע אחד שבו הרגשתי שאני שייך/ת לכאן, וזה היה…"
- "סיפור שסבא/סבתא או ההורים שלי מספרים לי על הארץ הוא…"
- "מקום בארץ שאני מרגיש/ה בו בבית הוא… כי…"
לפני שיוצאים
השלימו על פתק ותלו על הלוח: